כיום התלמידים חשופים להרבה מאד אפשרויות במחשב, לסביבות למידה מגוונות ולאמצעים טכנולוגיים שונים . מרוב ריבוי האפשרויות, אסור לנו לשכוח שיש עוד דברים חשובים בחינוך . כדי שילדים יתפתחו וירכשו מיומנויות לחיים עליהם לדעת גם לחשב ללא מחשב, עליהם לדעת לקרוא, רצוי אף שילמדו להפיק הנאה מהקריאה. לצערי נסכים שהספר איבד את מקומו. יותר קל ונגיש הטלפון, s.ms. , פלפונים, אינטרנט וכל האפשרויות שלו.
אני חושבת שחייבים לשמור גם על הקשר הזה: השפה הכתובה על דף והילד. אנו כמורים צריכים להשכיל לשלב בין השניים, ולהתאימן לכישורי הלומד, בהתאם ליכולותיו, רצונו, המוטיבציה שלו ללמידה.
הלומדות הפתוחות , מאפשרות למידה חופשית יותר, פחות מוגדרת . הן תהיינה נוחות לדעתי, לילדים שלומדים ביתר קלות. צודק סולומון כאשר הוא טוען שהטכנולוגיה והפדגוגיה 'הולכות' ביחד. הרי הטכנולוגיה אמורה לשרת את הפדגוגיה והפדגוגיה אמורה להכתיב את דרכי הטכנולוגיה.
אני רואה בפורום הבלוגים שלנו הזדמנות ללמידה משמעותית, מקווה להנות מפרטי המידע הרבים ולהשכיל לארגנם כדי שלמידתי תהא משמעותית. מצאו חן בעיני דבריו של הסופר הבדיוני הנודע איזק אסימוב: "לחשוב דרך האצבעות". תמיד חשתי בכוחה של הכתיבה לארגן את מחשבותנו.
